רש"י כפשוטו סט 5 כר' \ הוצאת מכון לשם
החידוש בסדרת "רש"י כפשוטו " הוא בפירוש הברור והבהיר המבאר דברי רש"י מילה במילה על דרך הפשט, כולל את ענייני הדקדוק המובאים לעיתים בפירוש. הפירוש נותן כלים ללומד להבין את דברי רש"י ללא קושי ובזמן מועט יחסית.
מומלץ. לכל הלומדים שניים מקרא עם פירוש רש"י, לתלמידים ולכל לומד.
כתבה נרחבת על סדרת רש"י כפשוטו בהמשך הדף למטה , אחרי העמוד לדוגמא.
רש"י כפשוטו
חנות ספרי קודש זול ספר
מה טיבו של סדרת רש"י כפשוטו שכבשה בסערה את עולם התורה, מה מטרתה ומה סוד הצלחתה?
פרויקט רש"י כפשוטו - קווים לדמותו
הם אינם עוסקים בפענוח כתבי סתרים, כפי שאפשר לדמות, לא בקטעי גניזה או בגאולת ספרים נדירים. הם עוסקים בעריכת אחד החיבורים המעניינים והמפתיעים ביותר שידעה הספרות התורנית בשנים האחרונות: רש"י כפשוטו.
"כל מילה הכתובה כאן חצובה בסלע" – אומר לנו אחד המבקרים של "רש"י כפשוטו" אשר כל החומר עובר תחת שבט בקורתו – "צוות העורכים נדרש לרמת דיוק בלתי מתפשרת, מבין הררי הספרים שעליהם ללמוד הם נדרשים לדלות את הביאור המשתלב באופן הפשוט ביותר בדברי רש"י, ולנסח זאת במילים המדויקות ביותר. שום מילה אינה נכתבת לפני לימוד מעמיק של כל הנושא לארכו ולרחבו ושקילת כל האפשרויות".
צוות שלם של עורכים ומבקרים, של מנסחים מלטשים ומגיהים, תלמידי חכמים אשר תורתם ואומנותם חד הוא, אלפי שעות מפרכות של לימוד ובירור דברים עד העלאתם על הכתב, מתוך למעלה ממאה מפרשים שנתחברו על פירוש רש"י. כל זה מסתתר מאחורי יצירת המופת, שזכתה לאהדה כה חמה בקרב ציבור הלומדים, להמלצתם הבלתי מסויגת של מורים ומחנכים, ולהתלהבותם יוצאת הדופן של מרנן גדולי ישראל שליט"א.
האומנם פירוש רש"י הוא כל כך מסובך וקשה להבנה?
"כשאני מצהיר לפעמים בפני אנשים שפירוש רש"י הוא לימוד קשה להבנה" – משתף אותנו אחד העורכים – "יש המרימים גבותיהם בתמיהה, ובצדק, סגנונו הצח של רש"י, והאוצר המילים הברור והפשוט בו הוא משתמש, יוצר רושם של לימוד קל וחלק. צרף לכך את העובדה שרוב הלומדים מכירים את "חומש רש"י" כחלק מסדר לימודם מגיל צעיר מאד, והרי לך כל הסיבות שפירוש רש"י ייחשב כלימוד קל ופשוט, המובן לכל מי שמעיין בו.
מפליא אם כן, מדוע במהלך הדורות נתחברו יותר ממאה חיבורים להעמיד פירושו של רש"י על תלו, בהיקף שאין לו אח ורע. כמדומה שלא נמצא בכל ארון הספרים היהודי 'פירוש' שיקומו עליו 'מפרשים לפירושו' כה רבים לברר את דבריו.
פירושו של רש"י על התורה נחשב כבר בזמנו לחיבור מופלג בעמקותו, ולמושא הערצה ראשון במעלה בעיני חכמי דורו. התבטאות נדירה בנוגע לכך מיוחסת לרבינו תם נכדו של רש"י [הובא בשם הגדולים להחיד"א, ערך רש"י], בהשוואה לפירוש רש"י על הש"ס: "מה שפירש אדוני זקני הש"ס, אף אני אעשה זאת; אבל פירוש המקרא לית בחילי (–אין בכוחי) כי לא אוכל עשוהו". מן הענין להסמיך כאן דברי מרן החפץ-חיים זיע"א, שהגדיר מה בין פירוש רש"י על התורה לבין פירושו על הש"ס: רש"י על הגמרא הוא 'רש"י', אבל רש"י על החומש הוא 'גמרא'.
הקושי בהבנת פירוש רש"י על התורה, שונה אפוא מהקושי המצוי בהרבה מספרי הקדמונים. הקושי המצוי בספרי הראשונים הוא בעיקר קושי לשוני, כזה שהלומד מרגיש כבר בתחילת עיונו את הצורך בביאור. בפירוש רש"י, לעומת זאת, אפשר לומר שהקושי הלשוני כמעט ולא קיים, הקושי האמיתי הוא בהבנת כוונת הדברים, לא בפירוש המילות.
מהו הקושי המיוחד בהבנת "כוונת הדברים"; כלום יש כוונות נסתרות מעבר למילה הכתובה?
ישנם מספר גורמים ההופכים את פירוש רש"י ללימוד אשר בהעדר ספרי עזר מתאימים, כמעט ואי אפשר להבין מה הכוונה העומדת מאחורי דבריו, אנו נתמקד כאן בגורם העיקרי והבולט ביותר:
בדרך כלל, כוונת רש"י בדבריו היא לשלול פירוש אפשרי אחר, או ליישב קושי בלשון המקרא, אך ברוב הפעמים סותם ואינו מפרש מהו הדבר שאותו בא לשלול, ומה ההכרח לפרש אחרת. כמו כן, פירושו של רש"י מתבסס לפעמים על 'הקדמות', שרש"י לא חש לציינם, בהיותו דן את הלומד כמי שבוודאי פשוטים הדברים ונהירים אצלו, ואולם ללומד בן דורנו הידיעה בהם חסרה, והוא זקוק לדברי הקדמה למען ידע את הדרך אשר הוא הולך בה. במילים אחרות ניתן לסכם: רש"י ניגש בדרך כלל לשלב ב', תוך שהוא מדלג על שלב א'.
כשמדברים על "קטע קשה להבנה" בפירוש רש"י, אנשים מניחים בדרך כלל שהכוונה היא רק לכללי הדקדוק שרש"י מאריך בהם, או לנושאים שיש לשלוט בסוגיות שלמות בגמרא כדי להבינם. אולם האמת היא שאדרבה, כשהלומד נתקל אגב לימודו בענייני דקדוק סבוכים, או בנושא שיש עליו סוגיא ערוכה בגמרא, הריהו מבין מיד שהוא זקוק להקדמה, להסבר ולהכוונה. הקושי העיקרי שאותו בא חיבורנו לפתור – הוא דווקא כשרש"י כותב כמה מילים ברורות, מוסברות לכאורה ומובנות לחלוטין, והלומד אינו מעלה על דעתו מה הנקודה המודגשת כאן, מה התכוון רש"י לשלול, או איזו בעיה הוא פותר כאן מבלי להיכנס אליה כלל. כאן אין הלומד חווה שום קושי, הוא פשוט טועה לחשוב שהצליח לירד לסוף דעתו של רש"י בעוד שלא ירד אף לתחילתו.
זו אמירה מהפכנית ממש, האם כל מי שאומר שדברי רש"י מבוארים לו כל צרכם אינו אלא טועה?
הבה לא ניסחף. כמובן שישנן הבדלי דרגות גם בהבנת דברי רש"י. אין ספק שתלמיד חכם היודע ללמוד דף גמרא, יודע גם ללמוד רש"י על התורה. אולם עלינו להבין שלימוד "חומש רש"י" הוא נחלת כלל הציבור, מן הגדול שבישראל ועד אחרון התלמידים או התלמידות, בעוד שהבנת הלימוד במלואו הינה בפירוש נחלת מיעוט שבמיעוט!
לומדים רבים – ולאו דווקא 'בעלי בתים' – הדגימו לנו שלל דוגמאות, שבהם היו סבורים מאז ומעולם שרש"י התכוון רק לפרש את המילה, ופעמים אף היו תוהים לעצמם למה הוצרך רש"י לומר דבר כל כך פשוט... "בדרך כלל – הם אומרים – היינו חולפים על פירוש הפסוק מתוך תחושת הבנה משביעת רצון, עכשיו אנו יודעים שלא הבנו כלום".
יש באמתחתנו דוגמאות רבות, חלקן סבוכות וקשות יותר וחלקם פחות, אבל אנו רוצים להצביע בראש ובראשונה דווקא על דוגמא קלאסית בפירוש רש"י, כדוגמתה יש מאות על כל צעד ושעל.
.
מה המדיניות הננקטת בבחירת הפירוש,ברש"י כפשוטו ולפי מה מחליטים להכריע מחלוקת בין המפרשים?
יסודות הביאור נתמכים על דברי רבותינו גדולי מפרשי רש"י, מן הראשונים ועד האחרונים. אמנם מטבע הדברים, מובנם היסודי של דברי רש"י מוסכם ברוב הפעמים על כל המפרשים, ולכן השתדלנו ככל האפשר להימנע מלהיכנס לסבוכות שהדעות חלוקות בהן. לא זו אף זו, גם כשגדולי המפרשים חלוקים ביסוד הפשט, התאמצנו למצוא את שביל הזהב ששתי הדעות מסכימות לו, שלא נבוא לדרוש במופלאים מאתנו, להכריע בין ההרים הגדולים, ולבכר זה על זה.
עם זאת, מעול האחריות הכבדה לא נפטרנו, ופעמים רבות עלה הצורך לבחור בין דברים השנויים במחלוקת בין המפרשים, ולפנינו ניצבו שני פירושים מנוגדים בתכלית, אלו ואלו דברי אלקים חיים. בכגון זה בחרנו בדרך הקצרה, אשר לעניות דעתנו, ולאחר התייעצות עם תלמידי חכמים ומחנכים, נראתה כשיטה הקלה ביותר להסברה וקרובה לשמש את מטרת החיבור, מבלי להידרש לאריכות דברים, ומבלי להפסיד את התועלת בלימוד פירוש רש"י כפשוטו. במקומות שנדרשנו לכגון דא, הקפדנו לציין מקורו של כל דיבור, למען ידע כל אחד מהיכן נלקחו הדברים, ואם יחפוץ יוכל לראות את הדברים במקורם.
האם לא היה מקום להרחיב מעט את הביאור, להוסיף הערות והרחבת דברים מעבר למה שנעשה עד כה?
בלי לגרוע מן האמור לעיל, פשוט ומובן שבחיבור רש"י כפשוטו לא באנו להעמיד עצמנו בין ההרים הגבוהים, מפרשי רש"י הראשונים והאחרונים, והביאור היוצא מתחת ידינו אינו מתיימר בשום אופן לשמש חלופה ללימודם בהרחבה. הרי מן המותר לציין, כי בלתי אפשרי בעליל לתמצת את כל דברי המפרשים ומשנתם על כל אורכם ועומקם, לתוך ביאור מקוצר כדוגמת זה שלפנינו.
לפיכך, הביאור שאליו נדרשנו הינו בסיסי ביותר, וכשמו כן הוא "רש"י כפשוטו". כל מטרתנו הינה להציע לפני הלומד ביאור קב ונקי, מיוחד בפשטותו ובקלילותו. ואכן בכדי שלא נחטיא את מטרתנו לא תפסנו את המרובה כי אם את המועט, לא ניצלנו אגב אורחא את המקום להעשיר את הלומד ולהרחיב ידיעותיו בדברים שלא היו בכוונתו של רש"י בכתבו את פירושו, והקפדנו שלא להוסיף שום פרט שאינו נחוץ להבנת הדברים כמו שהם.
כיצד התייחסתם ל ענייני הדקדוק שרש"י מרבה להביא בפירושו,?
לכללי הדקדוק ייחדנו במה נפרדת, מעין חיבור בפני עצמו, ושמו 'כללי לשון הקודש'. מדור זה הוא אמור לשמש כ"מילון מונחים" המקבץ ומבאר בתמצית את כל כללי הדקדוק המובאים בדברי רש"י בפירושו לתורה, באופן שיספיק ללומד שרכש ידיעה זו – להבין את משאו ומתנו של רש"י בהתייחסו לאותו הכלל.
'כללי לשון הקודש' הינם נחוצים ביותר להבנת דברי רש"י, לפי שהם מהוים כעין לימוד שפתו של רש"י, ומבלי ידיעתם לא יבין הלומד את פירוש המילות. אף על פי כן לא שילבנו זאת במסגרת הביאור עצמו, שהרי אין מקום להעמיס בדברי רש"י שיעורים ארוכים בדקדוק הלשון, בעוד שרש"י עצמו אינו לא חש לבארם בדבריו, הנועדים לכתחילה ללומד השולט בכלליהם היסודיים.
למי " רש"י כפשוטו" מיועד, לתלמידים או ללומדים ותיקים?
שאלה זו באה כמובן מתוך הנחה פשוטה, שהספר" רש"י כפשוטו" מיועד רק לאחד מבין השנים...
"אם להודות על האמת" – מסכימים המוציאים לאור של רש"י כפשוטו" – "בתחילה, כשהחלה המלאכה, ייעדנו את הספר מן הסתם ללומדים 'בעלי-בתים', צפינו את ההצלחה בקרב הלומדים הצעירים, וצפינו שהדבר יתקבל באהדה בקרב המחנכים. אך ככל שהמלאכה התקדמה ועמדנו על היקפה העצום, הלכה והתגבשה המסקנה שעלינו לשנות את פני הספר. חיבור כזה אינו יכול להיות מוגבל לציבור מסוים בלבד. עליו להתאים לכל קשת הלומדים, מכל מגילאים ומכל הרמות, כדרך שפירוש רש"י עצמו מתאים לכולם.
וכאן עלה לפנינו אחד האתגרים הגדולים ביותר, אם לא הגדול ביותר, בעריכת ביאור רש"י כפשוטו; איך אפשר לערוך ספר שיהיה מצד אחד פשוט ומובן לכל תלמיד צעיר, שצריך להסביר לו גם את המושגים התלמודיים הידועים ביותר, או לעזור לו לקרוא את המילים ברצף הנכון, ומאידך יהיה גם עמוק ולמדני כדי לספק את מבוקשו של תלמיד חכם, ששבילי רש"י נהירים לו, ואינו בא אלא להעמיק ולחקור בעמקות לשונו של רש"י ולעמוד על דקות כוונתו.
התאמת סגנון רש"י כפשוטו לכל הדרגות הפכה את המלאכה למפרכת שבעתיים. לפתע הפך כל קטע פשוט ברש"י למשימת אמנות של ממש, נדרשה כאן עבודה מקצועית מאוד, עם המון יצירתיות והשראה, לצד עמל ויגיעה ללא גבול. מעתה היה עלינו לשבת על המדוכה ולדקדק בכל מילה ולוודא לא רק שהיא נכונה ומדויקת, אלא גם אם היא מתאימה לכל לומדי "חומש רש"י" על כל רמותיהם וגווניהם.
ואכן התגובות המעודדות שאנו מקבלים מן הציבור הרחב, הן כה מגוונות ושונות, והן אשר ממחישות יותר מכל כיצד כל לומד מפיק תועלת ייחודית בלימוד רש"י כפשוטו, ומוצא בו את מבוקשו: הלומד הצעיר מוצא את עצמו נעזר על ידי הפירוש המילולי, שמכוון אותו לקרוא נכון, ומספק לו את המשפטים המשלימים בלשונו הקצרה והתמציתית של רש"י. ואילו הלומד הותיק מגלה עולם מלא בהבנת תכלית כוונתו של רש"י, ומוצא בחומש זה מעין תמצית דברי המפרשים – כשולחן הערוך לפניו.
ולא זו בלבד, התברר שגם אלו הרגילים כל ימיהם ללמוד רש"י עם המפרשים במקורם, ואפילו תלמידי חכמים מופלגים השולטים בכל מכמני המקרא, בפשוטו ובמדרשו, אמרו ברקאי עם הופעת הספר, ומצאו בחומש זה תועלת לאין ערוך. נותרנו בפה פעור כשאחד מגדולי ראשי הישיבות המפורסמים אמר לנו בזה הלשון: "מאז הופעת רש"י כפשוטו גיליתי 'רש"י חדש' שלא הכרתיו קודם לכן; אינני מסוגל ללמוד עוד רש"י בלעדי רש"י כפשוטו".
הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א ראב"ד העדה החרדית: "הספר רש"י כפשוטו אינו יורד משולחני במשך כל ימות השבוע, אני לומד בו יום יום ".
הגאון רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת כנסת ישראל – חברון: "היצירה של הדור הזה, אני לומד ברש"י כפשוטו בקביעות והוא מאיר את עיני, זהו חידוש עצום לדורנו, הספר מתאים לכל אדם ולכל גיל, דידי ודכוותי".
הרה"צ ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א, מגדולי חסידי ברסלב, רכש כמות חומשים וחילקם לכל בחורי החמד החוסים בצלו, באומרו "הספר רש"י כפשוטן מאוד מיוחד לדורנו, ואני ממליץ מאוד לכל השואלים אותי ללמוד ב'רש"י כפשוטו'".
